ספר א, משפט א
[בניית משולש שווה צלעות על קטע נתון]
נרצה שנעמיד משלש שוה הצלעות על קו ישר בעל תכלית מונח.
המשל: שיהיה הקו הישר בעל תכלית המונח קו א”ב.
ונרצה שנעמיד עליו משלש שוה הצלעות.
המעשה: נקיף על מרכז א’ ובמרחק א”ב עגולה, והיא עגולת בג”ד.
ונקיף גם כן על מרכז ב’ ובמרחק ב”א עגולה, והיא עגולת אג”ה.
ונמשיך מנקדת ג’ אשר יתחתכו עליה שתי העגולות בשתי נקודות א’ ב’ שני קוים ישרים, והם ג”ב ג”א.
המופת: הנה מפני שנקודת א’ היא מרכז עגולת בג”ד, יהיה קו א”ג שוה לקו א”ב.
וגם כן מפני שנקודת ב’ היא מרכז עגולת אג”ה, יהיה קו ב”ג שוה לקו א”ב.
וכבר התבאר שקו א”ג שוה לקו א”ב, אם כן קו א”ג שוה לקו ג”ב.
הנה קוי א”ג ג”ב א”ב השלשה שוים.
אם כן משלש אב”ג שוה הצלעות, וכבר נעשה על קו א”ב הבעל תכלית המונח.
וזה מה שרצינו .
[בעל תכלית = סופי; מונח = נתון; מרחק = רדיוס; נקיף עגולה = נצייר מעגל]