ספר א, משפט לא
[הוצאת אנך לקטע נתון מנקודה שאינה עליו]
נרצה שנוציא מנקודה מונחת קו ישר נכחי לקו ישר מונח.
תהיה הנקודה המונחת נקודת א’.
והקו הישר המונח ב”ג.
ונרצה שנוציא מנקודת א’ קו ישר נכחי לקו ב”ג הישר.
הנה נרשום על קו ב”ג נקודה באי זה מקום שיפול, והיא נקודת ד’.
ונמשיך קו א”ד.
ונעמיד על קו א”ד הישר על נקודת א’ ממנו זוית שוה לזוית אד”ג, והיא זוית דא”ה.
ונוציא קו א”ז על יושר קו ה”א.
הנה מפני ששני קוי ה”ז ב”ג הישרים, הנה נפל עליהם קו ישר, והוא א”ד, ושם שתי זויות הא”ד אד”ג שוות, והם המומרות, יהיה ה”ז נכחי לג”ב.
הנה כבר הוצאנו מנקודת א’ המונחת קו ישר, והוא ה”ז, נכחי לקו ב”ג הישר המונח.
ונשלם ביאורו.
[מונחת = נתונה; נכחי = מקביל; נמשיך = נאריך; זויות מומרות = זוויות מתאימות]