ספר א, משפט מא
[אם למקבילית ולמשולש צלע משותפת,
ושניהם חסומים בזוג אחד של ישרים מקבילים,
אז שטח המקבילית כפול משטח המשולש]
כאשר היה שטח נכחי הצלעות ומשולש על תושבת אחת ובין שני קוים נכחיים, הנה השטח הנכחי הצלעות הוא כפל המשולש.
יהיה שטח נכחי הצלעות עליו אבג”ד.
והמשולש משולש הב”ג.
והן על תושבת אחת, והיא ב”ג, ובמה שבין שני קוי ב”ג א”ה הנכחיים.
ואומר ששטח אבג”ד נכחי הצלעות כפל משולש הב”ג.
ונמשיך קו א”ג.
הנה משולש אב”ג שוה למשולש הב”ג, לפי שהם על תושבת אחת, והיא ב”ג, ובמה שבין קוים נכחיים, והם ב”ג א”ה.
אבל כפל משולש אב”ג הוא שטח אבג”ד, לפי שקטרו א”ג.
אם כן יהיה שטח אבג”ד כפל משולש הב”ג.
הנה כאשר היה שטח נכחי הצלעות ומשולש על תושבת אחת, ובמה שבין קוים בעצמם נכחיים, הנה השטח כפל המשולש.
ונשלם ביאורו.
]תושבת = בסיס; כפל = פי שתיים; קוים נכחיים = קווים מקבילים; נמשיך= נעביר, נחבר]