ספר א, משפט ט
[בניית חוצה זווית]
נרצה שנחלק זוית מונחת ישרת הקוים לחציים.
הנה יהיה הזוית המונחת ישרת הקוים זוית בא”ג.
ונרצה לחלק אותה לחציים.
נרשום על קו א”ב נקודה איך שתפול, והיא נקודת ד’.
ונבדיל מקו א”ג קו שוה לקו א”ד, והוא קו א”ה.
ונמשיך קו ד”ה.
ונעמיד על קו ד”ה הישר משולש שוה הצלעות, והוא דז”ה.
ונמשיך קו א”ז.
הנה מפני שקו א”ד שוה לקו א”ה, וקו א”ז משותף, יהיו כל שני קוי ד”א א”ז שוים לכל שני קוי ה”א א”ז, כל אחד לדומה לו.
ותושבת ד”ז שוה לתושבת ז”ה.
הנה זוית דא”ז שוה לזוית הא”ז.
הנה כבר חלקנו זוית הא”ד המונחת ישרת הקוים בחציים בקו א”ז הישר.
וזה מה שרצינו לבאר.
[מונחת = נתונה; זוית ישרת הקווים = זוית שקרניה ישרות; איך שתפול = אקראית; נבדיל = נקצה; נמשיך = נאריך; נעמיד = נבנה; דומה = מתאים; תושבת = בסיס]